הלם העתיד

היפר טכנולוגי, היפר אנלוגי. מחשבות מפוזרות ואישיות על העת הזאת

השבוע בניתי אייג׳נט ב-AI. משהו פשוט, רק כדי להתנסות. יצרתי בוט שברגע שאני מעלה פוסט בניוזלטר הזה הופך לי אותו לסדרת פוסטים מתאימים לאינסטגרם. אחרי חצי שעה של עבודה, בערך, הוא עבד נהדר. התחלתי לספר על זה לכל החברים שלי ולהציע להם שאני אדריך אותם איך לבנות סוכנים שיעזרו להם בעבודה או במחקר האקדמי. הרעיונות נהיו אינסופיים, התרגשתי שהצלחתי לעלות על הגל לפני שהוא גדל למימדים שלא אצליח להשתלט עליהם.

בחודשים האחרונים גם בניתי אתר קטן ונחמד ב-Loveable, בלי לכתוב שורת קוד אחת. הוא נקרא Playthrough, זו אפליקציה שאפשר להירשם אליה, להזין מה המצברוח והתחושות, ולקבל אלבום בהתאמה אישית מתוך רשימת 500 האלבומים הכי טובים אי פעם של הרולינג סטון. אלבום שלם, פלוס תיאור שלו והסבר למה הוא חשוב במוזיקה, וממשק ישיר לספוטיפיי. אפשר אפילו לסכם את חווית ההאזנה. זה היה פרויקט מתוק שהתחיל מתוך החוויה שלי - לפני כמה שנים התחלתי להשלים את הידע המוזיקלי שחסר לי מתוך האזנה לרשימה הזאת וניסיתי להשתמש בה כדי ללמוד עוד על ההיסטוריה של המוזיקה. הפעם הוספתי גם פרסונליזציה. זה די מגניב שהצלחתי לעשות את זה כלא-מתכנתת.

ההמלצה שקיבלתי הבוקר כשכתבתי שאני מפחדת מהעתיד

---

הילה רוח הוציאה אלבום חדש השבוע. איזה כיף שהיא מסוג האמניות שנורא נגישות באינסטגרם ואפשר להגיב לה על פוסטים ולדעת שהיא רואה. אמרתי לה שכיף להתבגר איתה. זה אלבום נהדר, יש בו רוק ופגיעות והזיות סינתיסייזרים והרבה אמת. כבר שנים שהיא משתמשת בביטוי ״הלם העתיד״. הפעם זה באמת מדויק. בין מלחמה, הסלמה, מגיפה, AI, משפיעניות, בליל החדשות, טיסות לואוקוסט, ביבי, שבר מול החרדים ואלוהים-יודע-מה - זה הלם. לפעמים אנחנו צריכים אמנים כדי שינסחו בשבילנו מחשבות על אירועי השעה. ואז אפשר לבחון איפה אנחנו נמצאים מול המילים שלהם.

השיר הזה, למשל, ניסח בשבילי איזה אלף דברים שרציתי להגיד:

---

בלילה ראיתי טיקטוקים על זה שעולם העבודה עומד לקרוס. אני יודעת, כי אני כבר קרסתי בתוכו. ראיתי נבואות זעם על זה שצריך להתכונן, שמי שלא ידע איך לפעול בעולם החדש הזה יושלך לכלבים, שאפוקליפסה כלכלית בדרך. כולם יפוטרו, עדיף ללמוד שרברבות. השינויים כל כך מהירים, לפני חודש בניתי אתר בפלטפורמת וייב קודינג ואני מרגישה שזה כבר לא רלוונטי. נבהלתי. לא הצלחתי לישון. ניסיתי לחשוב אילו יכולות אנלוגיות עדיין יש לי. כמו תוכנית בריחה: אני יכולה להיות טבחית? ספרית? הנדיוומן? נגרית?

בבוקר פתחתי רדיו. אני עושה את זה הרבה בתקופה האחרונה. בעיקר כאן 88 אבל לפעמים גם bbc6 או תוכניות של דיג׳יים שאני אוהבת מהארכיון של התדר. בשטף הטכנולוגיה והאוטונומיה אני מתנחמת שוב ושוב בגלי האתר, בשדרן אנושי שאני יודעת שיושב באולפן אי שם ומשחק בטלפון בזמן השירים. והאולפן שבו הוא יושב שקט לחלוטין מלבד המוזיקה, שבדרך כמעט קסומה יכולה להגיע עד אליי דרך האוויר. זה קסם אנלוגי. זו המחאה הקטנה שלי. אני שמה מבטחי בידי עורכת המוזיקה ומרגישה קצת פחות לבד בדירה שלי.

---

כל הזמן אני מחפשת את הדרך לאזן בין ההיפר טכנולוגי להיפר אנלוגי. להכיר איך הטכנולוגיה משפרת את החיים שלי, להבין מה היסודות האנלוגיים שאני לא מתפשרת עליהם. לבנות סוכן AI ואז לצאת לטיול לראות פריחה. לחפש את הדרך לשרוד את המערבולת הזאת שמחלחלת לי לפחדים בלילה. כשהגלים הופכים לסערה של ים שחור אני זורקת עוגנים - חברים, מערכות HiFi לסאונד רך ואמיתי, מסיבות, מוזיקה חיה, סלט ירקות. להחזיק חזק.

---

אני לא יודעת אם זה סוג הטקסטים שחשבתם שתקבלו ממני אבל זה מה שאני רוצה לתת הפעם. וכדי שלא תצאו בידיים ריקות אני משתפת כאן את הפלייליסט הסודי שלי של פרקי הפודקאסט הכי אהובים עליי אי פעם - אסופה אקלקטית וביזארית של פרקי פודקאסט מעולים בעברית ובאנגלית. אני מעדכנת אותו כל הזמן אז שווה לעקוב.

נשתמע בקרוב, תודה על כל התגובות שאני מקבלת כאן ובפרטי על ״פרצה בגדר״. ביי